תשליך

– תשליך – פוסט #1 תשליך ללא תשליך עסק בסליחה לאחר, פוסט #2 תשליך ללא תשליך עסק בסליחה לעצמי. מה נשאר? פוסט #3 תשליך ללא תשליך ובו בקשות לשנה החדשה. ואנחנו מסודרים. דורות שלמים שלא למדו כיצד לבקש. נהפוך הוא. דורות שלמים למדו כיצד לא לבקש כי: 1.  זה לא מחונך לבקש  2. חשוב לדעת להסתפק במועט 3. צניעות, גבירותי ורבותי, צניעות 4. זו חמדנות לבקש 5. הוסיפו את שלכם… 6.  שנים שאני מחפשת את החלופה המדויקת והחיובית למילה המאוד שלילית הזו בעברית – ח מ ד נ ו ת. המילה המיוחלת טרם נמצאה, אך אני יכולה בעזרת מספר משפטים לתאר את כוונתי. חמדנות במובנה האחר, נאמר חיובי, היא המקום בו אנחנו מבינים שלבקש מאפשר לקבל ושאז אנחנו נהנים ממימיו של מעיין עם נביעה אינסופית. מבקשים ומקבלים, מבקשים ומקבלים. ללמוד לקבל שווה ערך ל-ללמוד לתת. הם כרוכים זה בזה. אפשר לבקש לתת דבר מה ולזה אנחנו קוראים נתינה. אפשר לבקש עבורנו דבר מה ולזה אנחנו קוראים קבלה. כדי לבקש נכון כדאי יהיה ששני חלקי המשוואה יהיו שווים. נתינה=קבלה קבלה=נתינה קיים קו מנחה נוסף. מה שאני מבקשת לא בא על חשבונו של איש ולא פוגע באיש. מזמינה אתכם לערוך את רשימת הבקשות שלכם לשנה החדשה ולהעביר כל אחת מהן דרך כמה מסננות: 1. האם מה שאני מבקשת הוא באמת מה שאני רוצה? אם למשל אני רוצה שפע כלכלי. לא אבקש שפע כלכלי אלא אבקש ללמוד להסיר את החסמים שבתוכי שאינם מאפשרים לי לקבלו.  ודוגמה נוספת: אם אני רוצה זוגיות לא אבקש זוגיות, אלא אבקש לקבל את עצמי כפי שאני כי אז גם האחר יוכל לעשות זאת. 2. נבדוק האם בקשתינו עונה למשוואה נתינה=קבלה. נבדוק היטב שאין כוונת פגיעה סמויה או גלויה שלנו במישהו אחר במידה ונבקש את שנבקש. 3. אני מוצאת שיש יופי רב בהבנה שכאשר משהו שאני מבקשת לעצמי ויגרום לי אושר לא יסב כאב כלשהו לאחר ולכן משחרר בתוכי מחסומים ששמתי על בקשות. בנימה אישית- מבקשת מהשנה החדשה ומהבריאה כוללת הכל את הדרכים הנכונות לצעוד בהן בזמני שינוי ועיצוב אילו שאנחנו עוברים דרכם כעת. שנה מדויקת ומענגת על כל פניה עם חוסן פנימי ותנועה! שתפו את הפוסט אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp כל הפוסטים בנושא תשליך: כל הזכויות שמורות לענת בקר – תשליך – פוסט #1 תשליך ללא תשליך עסק בסליחה לאחר, פוסט #2 תשליך ללא תשליך עסק בסליחה לעצמי. מה נשאר? פוסט #3 תשליך ללא תשליך ובו בקשות לשנה החדשה. ואנחנו מסודרים. דורות שלמים שלא למדו כיצד לבקש. נהפוך הוא. דורות שלמים למדו כיצד לא לבקש כי: 1.  זה לא מחונך לבקש  2. חשוב לדעת להסתפק במועט 3. צניעות, גבירותי ורבותי, צניעות 4. זו חמדנות לבקש 5. הוסיפו את שלכם… 6.  שנים שאני מחפשת את החלופה המדויקת והחיובית למילה המאוד שלילית הזו בעברית – ח מ ד נ ו ת. המילה המיוחלת טרם נמצאה, אך אני יכולה בעזרת מספר משפטים לתאר את כוונתי. חמדנות במובנה האחר, נאמר חיובי, היא המקום בו אנחנו מבינים שלבקש מאפשר לקבל ושאז אנחנו נהנים ממימיו של מעיין עם נביעה אינסופית. מבקשים ומקבלים, מבקשים ומקבלים. ללמוד לקבל שווה ערך ל-ללמוד לתת. הם כרוכים זה בזה. אפשר לבקש לתת דבר מה ולזה אנחנו קוראים נתינה. אפשר לבקש עבורנו דבר מה ולזה אנחנו קוראים קבלה. כדי לבקש נכון כדאי יהיה ששני חלקי המשוואה יהיו שווים. נתינה=קבלה קבלה=נתינה קיים קו מנחה נוסף. מה שאני מבקשת לא בא על חשבונו של איש ולא פוגע באיש. מזמינה אתכם לערוך את רשימת הבקשות שלכם לשנה החדשה ולהעביר כל אחת מהן דרך כמה מסננות: 1. האם מה שאני מבקשת הוא באמת מה שאני רוצה? אם למשל אני רוצה שפע כלכלי. לא אבקש שפע כלכלי אלא אבקש ללמוד להסיר את החסמים שבתוכי שאינם מאפשרים לי לקבלו.  ודוגמה נוספת: אם אני רוצה זוגיות לא אבקש זוגיות, אלא אבקש לקבל את עצמי כפי שאני כי אז גם האחר יוכל לעשות זאת. 2. נבדוק האם בקשתינו עונה למשוואה נתינה=קבלה. נבדוק היטב שאין כוונת פגיעה סמויה או גלויה שלנו במישהו אחר במידה ונבקש את שנבקש. 3. אני מוצאת שיש יופי רב בהבנה שכאשר משהו שאני מבקשת לעצמי ויגרום לי אושר לא יסב כאב כלשהו לאחר ולכן משחרר בתוכי מחסומים ששמתי על בקשות. בנימה אישית- מבקשת מהשנה החדשה ומהבריאה כוללת הכל את הדרכים הנכונות לצעוד בהן בזמני שינוי ועיצוב אילו שאנחנו עוברים דרכם כעת. שנה מדויקת ומענגת על כל פניה עם חוסן פנימי ותנועה! שתפו את הפוסט אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp כל הפוסטים בנושא תשליך: כל הזכויות שמורות לענת בקר

– תשליך – כשאני מסכימה להשליך ממני קושי, כאב, עצב, טינה, חרדה ודומיהם, כפי שהצעתי בפוסט הקודם, אני יודעת עמוק יותר בתוכי שאת הטנגו של מערכת היחסים שתוארה שם בפוסט- אכן רוקדים שניים.  שם שמתי דגש על מי שאיתי במערכת היחסים הזו. היום אני מבקשת לשים דגש עלי. לסלוח לעצמי.  שאיפה מאד מרובדת לנו בני-האנוש. זה מרגיש פעמים רבות כפרויקט בלתי נגמר ואפילו בלתי אפשרי. המרגש הוא שהוא אפשרי גם אפשרי. לגבי הפרויקט הבלתי נגמר שאנחנו- אני מסכימה עם זה לחלוטין. הרי איני האדם שהייתי אתמול. גם זה נכון ברבדים רבים. הדוגמה הקלה ביותר להבנה היא שבכל יום מתים תאים בגופינו ונוצרים חדשים אני לא מי שהייתי אתמול ברמת התא, ואולי שיניתי את המקום בו ערכתי עד אתמול קניות, ואולי התגלתה לי תובנה על עצמי שהיום אני עושה בה שימוש ומקלה את ההתנהלות שלי בעולם. אנחנו כאן כדי לצמוח, להתפתח, להשתנות. ולכן הפרויקט לא יגמר עד שנשיל מעלינו את גופנו לפעם הזו. ובפעם הבאה נמשיך ונתפתח. כמה קסם ואפשרות זה מציג, בעיקר בנושא הזמן. לנצל זמן לטובתנו המרבית הגבוהה ביותר. עכשיו. לא מחר. לא מחרתיים. עכשיו. כי הווה הוא הזמן היחיד שקיים.כך שהיום יכול להיות היום בו אנחנו מתחילים להשליך את חוסר הסליחה לעצמנו מאתנו והלאה. לשם כך, מוסיפה כאן הדמיה מעולם ההואופונופונו המשובח, ובה ריפוי ברמות עמוקות של מהות הקיום. שתפו את הפוסט אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp כל הפוסטים בנושא תשליך: כל הזכויות שמורות לענת בקר – תשליך – כשאני מסכימה להשליך ממני קושי, כאב, עצב, טינה, חרדה ודומיהם, כפי שהצעתי בפוסט הקודם, אני יודעת עמוק יותר בתוכי שאת הטנגו של מערכת היחסים שתוארה שם בפוסט- אכן רוקדים שניים.  שם שמתי דגש על מי שאיתי במערכת היחסים הזו. היום אני מבקשת לשים דגש עלי. לסלוח לעצמי.  שאיפה מאד מרובדת לנו בני-האנוש. זה מרגיש פעמים רבות כפרויקט בלתי נגמר ואפילו בלתי אפשרי. המרגש הוא שהוא אפשרי גם אפשרי. לגבי הפרויקט הבלתי נגמר שאנחנו- אני מסכימה עם זה לחלוטין. הרי איני האדם שהייתי אתמול. גם זה נכון ברבדים רבים. הדוגמה הקלה ביותר להבנה היא שבכל יום מתים תאים בגופינו ונוצרים חדשים אני לא מי שהייתי אתמול ברמת התא, ואולי שיניתי את המקום בו ערכתי עד אתמול קניות, ואולי התגלתה לי תובנה על עצמי שהיום אני עושה בה שימוש ומקלה את ההתנהלות שלי בעולם. אנחנו כאן כדי לצמוח, להתפתח, להשתנות. ולכן הפרויקט לא יגמר עד שנשיל מעלינו את גופנו לפעם הזו. ובפעם הבאה נמשיך ונתפתח. כמה קסם ואפשרות זה מציג, בעיקר בנושא הזמן. לנצל זמן לטובתנו המרבית הגבוהה ביותר. עכשיו. לא מחר. לא מחרתיים. עכשיו. כי הווה הוא הזמן היחיד שקיים.כך שהיום יכול להיות היום בו אנחנו מתחילים להשליך את חוסר הסליחה לעצמנו מאתנו והלאה. לשם כך, מוסיפה כאן הדמיה מעולם ההואופונופונו המשובח, ובה ריפוי ברמות עמוקות של מהות הקיום. שתפו את הפוסט אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp כל הפוסטים בנושא תשליך: כל הזכויות שמורות לענת בקר

– תשליך – המהות של תשליך היא ללא ספק הפינוי של הבלתי נחוץ, המפריע והמוטעה, אך משמעות עומק חשובה שיש בו היא הסליחה. סליחה שאינה מהפה לחוץ, ז"א, סליחה מהלב פנימה לאותו האדם ובעזרתו לעצמנו. סליחה כבסיס לחיים מתוך שותפות ואהבה ללא תנאי. אנחנו בזמן סליחות כרגע, ומה יכול לשמש אותנו טוב יותר מנגיעה עוצמתית ואישית במחוזות הסליחה. כל אדם שיש לנו מערכת יחסים איתו הוא למעשה מנטור שלנו. לפעמים זה נשמע הזוי, אך התבוננות כנה מגלה לנו שאכן כל קושי מקדם אותנו כשאנחנו מבקשים לעצמנו שינוי וצמיחה. אם כך מה לעשות? הפעם נעזר בשיטת הריפוי האנרגטי המופלאה ששמה הואופונופונו שמגיעה מהוואי. נעשה זאת בעזרת 4 משפטים מלאי יופי וחמלה. המלצה על הצצה רחבה יותר על עולמותיה למשל כמו בקישור הבא:  https://www.eol.co.il/articles/29 אם כך- אחרי ששאלנו שאלות, אילו, הערנו והארנו את הפינות הגלויות והפחות גלויות של רצונותינו, השלב הבא שאני מציעה הוא זה.  ערכו רשימה של המצבים שעלו בזכרונכם בזמן קריאת השאלות והתעמקות בהן. לכל אחד מהמצבים הללו יש דמויות מובילות. ערכו רשימה שלהן. למשל: נניח והבנתם שאינכם מעוניינים יותר לְרַצּוֹת את אחד ההורים, נאמר אמכם, כדי לייצר שקט תעשייתי. ובואו נניח שהאופן בו אתם מרצים אותוה הוא בנושא תחום עיסוקכם שאמא חשבה שהוא הנכון והטוב ביותר עבורכם (כי היא מכירה אתכם ויודעת מה טוב לכם, לדבריה), אך אתם? אתם בכלל לא מעוניינים לעסוק בו. המצב שעלה בזכרון הוא ויכוח שדוחף אתכם בכח להישאר במקום עיסוקכם הנוכחי. זהו ויכוח שחוזר על עצמו רבות בצורות מגוונות לכאורה. מהותו אחת- לשכנע אתכם שאמא שלכם יודעת יותר טוב מכם מה טוב לכם. אמהות, הן קרקע פוריה לתהליכי סליחה. ומה עושים עם אמא הזו שבדוגמא? שימו לב לשאלה חשובה שיש לשאול לפני השלב הבא: האם אני רוצה לפתור את המצב הסבוך ביני לבין אמי? אם התשובה היא כן, אז אתם מוכנים להמשיך הלאה. יצרו לכם מקום שקט ונעים, אמרו בלב או בקול מתוך כוונה ורצון בריפוי ושינוי ובעיניים עצומות את המשפטים הבאים: אני אוהבת אותך אמא (ומיד מתגלים לכם בבפנים גם בלי הגדרה מדויקת הסדקים של אהבתכם את אמא) אני מצטערת (ומיד עולות בבפנים הסיבות למדוע אנחנו מצטערים) אנא סילחי לי (ושוב זה מיד קורה, גם אם תחשבו שלא. זה כן מיד קורה כי הדרך הזו היא אנרגטית ופועלת כך. לא תמיד תדעו לשים את זה במילים, אבל תרגישו את זה). תודה (ועל זה לא אומר דבר, אתם אילו שיחוו את מה שזה מביא)   מבורכים אתם על בחירתכם בשיפור ושינוי, בעזיבת הבלתי נדרש והפוגע אל תוך הרמוני והמאחד. שתפו את הפוסט אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp כל הפוסטים בנושא תשליך: כל הזכויות שמורות לענת בקר – תשליך – המהות של תשליך היא ללא ספק הפינוי של הבלתי נחוץ, המפריע והמוטעה, אך משמעות עומק חשובה שיש בו היא הסליחה. סליחה שאינה מהפה לחוץ, ז"א, סליחה מהלב פנימה לאותו האדם ובעזרתו לעצמנו. סליחה כבסיס לחיים מתוך שותפות ואהבה ללא תנאי. אנחנו בזמן סליחות כרגע, ומה יכול לשמש אותנו טוב יותר מנגיעה עוצמתית ואישית במחוזות הסליחה. כל אדם שיש לנו מערכת יחסים איתו הוא למעשה מנטור שלנו. לפעמים זה נשמע הזוי, אך התבוננות כנה מגלה לנו שאכן כל קושי מקדם אותנו כשאנחנו מבקשים לעצמנו שינוי וצמיחה. אם כך מה לעשות? הפעם נעזר בשיטת הריפוי האנרגטי המופלאה ששמה הואופונופונו שמגיעה מהוואי. נעשה זאת בעזרת 4 משפטים מלאי יופי וחמלה. המלצה על הצצה רחבה יותר על עולמותיה למשל כמו בקישור הבא:  https://www.eol.co.il/articles/29 אם כך- אחרי ששאלנו שאלות, אילו, הערנו והארנו את הפינות הגלויות והפחות גלויות של רצונותינו, השלב הבא שאני מציעה הוא זה.  ערכו רשימה של המצבים שעלו בזכרונכם בזמן קריאת השאלות והתעמקות בהן. לכל אחד מהמצבים הללו יש דמויות מובילות. ערכו רשימה שלהן. למשל: נניח והבנתם שאינכם מעוניינים יותר לְרַצּוֹת את אחד ההורים, נאמר אמכם, כדי לייצר שקט תעשייתי. ובואו נניח שהאופן בו אתם מרצים אותוה הוא בנושא תחום עיסוקכם שאמא חשבה שהוא הנכון והטוב ביותר עבורכם (כי היא מכירה אתכם ויודעת מה טוב לכם, לדבריה), אך אתם? אתם בכלל לא מעוניינים לעסוק בו. המצב שעלה בזכרון הוא ויכוח שדוחף אתכם בכח להישאר במקום עיסוקכם הנוכחי. זהו ויכוח שחוזר על עצמו רבות בצורות מגוונות לכאורה. מהותו אחת- לשכנע אתכם שאמא שלכם יודעת יותר טוב מכם מה טוב לכם. אמהות, הן קרקע פוריה לתהליכי סליחה. ומה עושים עם אמא הזו שבדוגמא? שימו לב לשאלה חשובה שיש לשאול לפני השלב הבא: האם אני רוצה לפתור את המצב הסבוך ביני לבין אמי? אם התשובה היא כן, אז אתם מוכנים להמשיך הלאה. יצרו לכם מקום שקט ונעים, אמרו בלב או בקול מתוך כוונה ורצון בריפוי ושינוי ובעיניים עצומות את המשפטים הבאים: אני אוהבת אותך אמא (ומיד מתגלים לכם בבפנים גם בלי הגדרה מדויקת הסדקים של אהבתכם את אמא) אני מצטערת (ומיד עולות בבפנים הסיבות למדוע אנחנו מצטערים) אנא סילחי לי (ושוב זה מיד קורה, גם אם תחשבו שלא. זה כן מיד קורה כי הדרך הזו היא אנרגטית ופועלת כך. לא תמיד תדעו לשים את זה במילים, אבל תרגישו את זה). תודה (ועל זה לא אומר דבר, אתם אילו שיחוו את מה שזה מביא)   מבורכים אתם על בחירתכם בשיפור ושינוי, בעזיבת הבלתי נדרש והפוגע אל תוך הרמוני והמאחד. שתפו את הפוסט אם אהבתם שיתוף ב facebook Facebook שיתוף ב whatsapp WhatsApp כל הפוסטים בנושא תשליך: כל הזכויות שמורות לענת בקר