הקלטות

על שליטה, זמן, הקשר ביניהם ועל איך אפשר להשתמש אחרת בזמן

רגע בעברית המודרנית הוא זמן לא מוגדר, אבל מתקיימת כבר מזה שנים רבות הסכמה, כולל של האקדמיה ללשון העברית, שרגע היא יחידת זמן שאינה ארוכה במיוחד. אז האם בכל זאת הזמן הוא סובייקטיבי?

קריאה בספר ששמו כוחו של התת מודע מאת דר’ ג’וזף מרפי, הייתה המקום הראשון בו נעשיתי אקטיבית, זאת אומרת שבזכות הספר חוויתי לראשונה במודע את תת המודע שלי ומה אפשר לעשות בעזרתו. לפני כן נעזרתי, השתמשתי ולמדתי נגיעות ראשונות בעולם בו אנרגיות בלתי נראות לעין-אנוש מככבות. מה היה בו בספר הזה שהביא אותי עמוק יותר אל תוך יכולותיי שלי?

צמד הסקרן והמפוחד חיים להם יחד זה לצד זה, שזורים בחיינו בכל כך הרבה מצבים – מה הם יכולים לגלות לנו על עצמנו.

אתם בטח מכירים את ההוא שחטף התקף-לב ממש באמצע החיים וזהו. גמר. ככה השאיר הכל לא סגור ופשוט התפוגג.
הוא מאלה שבטחו בעצמם ובגופם.
הוא מאלה שיומם היה מלא בעבודה ועזרה לאחרים.

כשזה קורה זה מתפוצץ בתוכי לשני חלקים, החלק הזה שכועס וזועם, שבועט את מביא הבשורה וזורק אותו מכל המדרגות רק כי לא הבין. וזה שמנסה להבין משהו שחמקמקותו חלקלקותו מקלקלים לי את ההבנה של מאיפה, לעזאזל, זה הגיע.

הבוקר פתחתי פתיחה אקראית בספר “קורס בניסים” ושימו לב מה יצא לי:
“קיים אור שהעולם הזה אינו יכול להעניקו. ואילו אתה יכול להעניקו, מפני שהוא ניתן לך.
ובזמן שאתה מעניק אותו הוא מאיר ונוגה וכך קורא לך מן העולם ללכת בעקבותיו.”
– קורס בניסים מתוך מציאת ההווה

הסכמתי לך אדמה קרה ואבנית. היה קצת קשה להשיל את נעלי החילזון מעל רגליי, אבל מיד כשהורדתי אותן הבנתי כמה חלזונית אני.
הרגישות הזו בכפות הרגליים של ג’לי חשופי. אבל זו אני- לא אשת הַיְּחֵפוּת.

May the force be with you, מי ייתן והכח יהה עמך
המשפט הזה נחקק כבר בתודעה האנושית בעזרת כל מה שקשור לסאגה הקולנועית של מלחמת הכוכבים
Star wars