
הרצון להיות מאושר משותף לכולם. עוד מתחילת תולדות האנושות, הרצון הזה מניע אותנו.
רבים וחכמים חקרו ודיברו על הנושא ומאז ועד היום אנחנו ממשיכים בדרכנו אל האושר.
אז מה בעצם נדרש כדי להשיגו?
החיפוש המתמיד אחר האושר הוא אחת הסיבות שבזכותן יש כיום מספר הולך וגדל של דרכים להגיע אליו. ביניהן אנחנו יכולים למצוא את ההו’אופונופונו, תקשור, קורס בניסים, ספר הידע, יוגה, הילינג, הומאופתיה, מיידפולנס ועוד ועוד.
אושר לפי אריסטו הפילוסוף מימי יוון העתיקה, הוא שלמות. כשאנחנו חווים אושר אין כל תחושת חסך או חסר. הכל שלם. הכל מושלם.
הרמב”ם, איש אשכולות חדשן ורב פעלים ששאב השראה בין היתר גם מאריסטו, הוסיף שאֶל תחושת השלמות הזו אנו מגיעים כאשר אנחנו חווים בחיינו תחושת סיפוק.
מדבריו ניתן ללמוד שאם אנחנו מסופקים אנחנו מאושרים. יש בחיבור הזה שעשה הרמב”ם בשורה מרגיעה ונפלאה.
ראשית בגלל שסיפוקים שייכים לכל תחומי חיינו ולכן קל מאד למצוא קרקע פוריה כדי לגדלם.
בנוסף, מאחר ויש סוגי סיפוק שונים- סיפוק פיזי, סיפוק רגשי, סיפוק תחושתי, סיפוק הופך להיות לנגיש ביותר. כל אחד יכול, ללא דרגות או השוואות.
סיפוקים שייכים לכל תחומי חיינו ולכן קל מאד למצוא קרקע פוריה כדי לגדלם
ניקח כדוגמה את הסיפוק הבסיסי שקיים בשובע אחרי רעב. הגוף מדווח על צורך, רעב, ואנחנו מיידית בחיפוש אחרי פתרון לאי הנוחות שנוצרה.
במקרה הזה הפתרון נמצא במזון שמחוצה לנו ושמביא איתו שובע שהוא צורה של סיפוק. הסיפוק כאן הוא מצב פיזי. אך הצורך הבסיסי, האינסטינקט, שמייצר רעב לא יגיע לכדי סיפוק רק עם הפיזי והחיצוני בלבד, מאחר ומעצם הרווחה שבשובע מתקיים גם מצב של סיפוק ריגשי.
בפעמים רבות במידה ולא יתווסף לדחף לפעול כנגד רעב מעצור יזום, ניתן יהיה להגיע למשקל-גוף שאינו רצוי.
המעצור היזום הזה אינו פיזי, אלא רגשי ולכן נובע ממקור פנימי בתוכנו מהעצמי האנרגטי שלנו. שם נמצאת יכולת ניתנת להפעלה של מסוגלות ונחישות לעמוד בפני פיתוי לאכילה בכמות מופרזת.
יש מי שיהיה להם קל להפעיל מעצור שכזה ובקלות יאכל רק כפי הצורך של הגוף, אך למי שיתקשה בכך- תידרש עבורו לקיחת אחריות אישית בנושא רעב ושובע.
מצב נוסף בו מתאפשר סיפוק הוא מתוך הישג.
למשל, ההישג שנרגיש אחרי שהחלטנו להתחיל למדוט (לעשות מדיטציות) והצלחנו לשהות במדיטציה כזו למשך כמה דקות לראשונה. יתכן וזו לא הייתה הפעם הראשונה שעשינו מדיטציה, אך זו הפעם הראשונה שהצלחנו לעשות אותה.
ככלל, סיפוק מתוך הישג יהיה התוצר של כל דבר שנבע מבחירה שלנו, שנעשה והצליח לראשונה.
השגנו משהו? הגענו ליעד שסימנו? מיד הדבר הבא, ההישג הבא, הסיפוק הבא שטרם מומש, מתייצבים ודורשים את התייחסותנו וסיפוקם.
השגנו משהו? הגענו ליעד שסימנו? מיד הדבר הבא, ההישג הבא, הסיפוק הבא שטרם מומש, מתייצבים ודורשים את התייחסותנו וסיפוקם.
זאת אומרת, שאחרי שהרגשנו סיפוק קיימת סבירות גבוהה שיתייצב לו יעד חדש, והסיפוק שרק הרגשנו כבר ישכח.
היעד החדש יכול להיות באותו הנושא או בנושא אחר וזה יופיע תמיד בהתאמה אישית לאופיו, אורח חייו והתפתחותו התודעתית של כל אחד.
בכל מקרה, היעד החדש יהיה עם רף גבוה יותר. לדוגמה נושא המדיטציה עליה דובר כאן קודם.
יעד חדש יכול להיות לעשות מדיטציה בת 10 דקות פעמיים ביום או מדיטציה אחת ביום באורך 30 דקות וכך גם מדיטציה חדשה במקום חדש.
ממש כשם ש’כל הדרכים מובילות לרומא’ כמאמר הפתגם, כך גם מרובות הדרכים לחוש סיפוק, זאת אומרת לחוש שלמות, זאת אומרת להיות מאושרים. וכשאנחנו מרגישים את זה, דבר לא יצליח לפגום בזה. אושר צרוף ומזוקק.
תחושת סיפוק יכולה להיות נוכחת אפילו רק למשך שבריר שניה, כי בנוסף להיות סיפוק ‘רעבתן’ במובן הטוב של המילה, מאחר והוא מניע אותנו לחוות יותר רגעי אושר, הוא גם נראה כשברירי ומשתנה תמידית.
זהו בלבול שקל ליפול בפח שלו, משום שמה שמשתנה ושברירי אילו מצבי-החיים ולא סיפוק. סיפוק נשאר תמיד סיפוק. זה שיתכן ולא נחווה אותו אינו אומר שהוא משתנה.
נהפוך הוא, עצם היותו יציב ובלתי משתנה הופך אותו לאפשרי וככזה מפיח תקווה ומניע.
קל להבחין שסיפוק תלוי בגורמים מרובים וסובייקטיביים. אצל כל אחד הם יוצרים תמונה גדולה שמציגה את הצורך המתמיד בשימור היכולת לחוותו.
גורמים מונעי סיפוק יכולים להיות למשל: נטירות טינה או הימנעות מלקיחת אחריות בנושאי זוגיות, כסף או ריפוי. ובמילים אחרות- מניעת סיפוק שהיא מניעת אושר, שייכת למידת מודעותנו למצב והסכמתנו לעשות משהו עבור שיפור.
כל רגע ושנייה בחיינו מכילים בתוכם סיפוק-אושר, אך זהו תיאור של מצב פוטנציאלי בלבד.
מימושו דורש שיתוף פעולה מצדנו.
תחילה נפעל נכון כשנבדוק האם רמת הסיפוק-אושר שלנו מבקשת שינוי. לאחר מכן נשאל את עצמנו האם אנחנו מוכנים לעשות משהו למען שינוי זה.
אם אתם מוכנים לכך ומסכימים, התחלתם מהלך משנה חיים. כל שנותר הוא לבחור את אחת מהדרכים הרבות שקיימות בדיוק לשם כך ולהתחיל לצעוד בעזרתה, ורק לזכור שהדרך אל האושר אינה מאפשרת פגיעה. לא באחר ולא בי.
ולקבל ישירות למייל תכנים חדשים להתפתחות הרוחנית והאישית שלכם