ומה אם היו אומרים לנו שבידנו יש כח יוצר אדיר?
איזו תחבולה מחוכמת זו הייתה.
זה בדיוק מה שאומרים לנו מאז שאנחנו ילדים. שבכוחנו לשנות דברים ושזה נמצא בידיים שלנו. למה הם מתכוונים כשהם אומרים, גם היום, את אותן המילים? הם מתכוונים שניקח אחריות אישית.
בעולם שלנו חווית החיים בנויה ממה שקורה לנו ותגובתנו אליו.
החל מדברים שאנחנו שואפים וחותרים להשגתם, דרך אירועים מקומיים כמו בחירות ומשם לאירועים גלובלים כמו מחלה וכלה באירועי אקלים. כולם ללא יוצא מהכלל משפיעים עלינו ועל אופן תיפקודנו.
בשלושת השנים האחרונות התרחשו אירועים רבים ביותר בצפיפות גדולה ובדחיסות, שמדווחים לנו על שינוי בתחושת הזמן. הזמן מתקצר. הימים חולפים אחרת מבעבר ובעיקר במהירות. מעניין לשים לב שיש ימים שחלפו מהר אבל הם היו איטיים ביותר, ובכל אופן לתפישתנו הם חלפו מהר.
יתכן וזו תכנית גדולה שאנחנו חלק ממנה, אך חשופים רק למה שתפישתנו מאפשרת לנו לתפוש. יתכן שאין בכלל תכנית גדולה ואנחנו אמורים לפתור את הפאזל של החיים שלנו וגם את פאזל החיים בכלל.
האמונות רבות. עצם קיומן מאפשר לנו לבחון את דרך הפעולה שלנו בעולם.
זה יכול להתבטא בשונות התנהלותית. בין אם אנחנו נמהרים שרק אחרי מעשה מתבוננים אחורה ומעריכים מה היה שם והאם זה היה לטובתנו, ובין אם אנחנו מחושבים עד הפרט האחרון ומופתעים כשמשהו נראה שהשתבש בדיעבד בתוכניתנו.
וזה יכול להתבטא בשונות אמונית. בין אם זה אדם שמאמין בקיומה של אנרגיית מקור, של אלוהות, של בריאה, או אדם אחר שמבטל את כל זאת ומתייחס ליכולותיו-הוא כיחידות שיעזרו לו בכל מה שהוא צריך על פני האדמה.
מהי לקיחת אחריות אישית אם לא לקיחת אחריות אישית על מחשבותינו?
לשם כך טוב שנשים לב לזמן. הזמן הזה
שמרגיש שחומק לנו מבין האצבעות ומתקצר.
בידנו כח יוצר אדיר.
אין זה הכח אותו אנחנו רוצים.
נהפוך הוא, זהו הכח שתוצריו הם אילו אותם אנחנו מבקשים לבטל בחיינו.
כח יוצר קיים במחשבה שלנו והמחשבה שלנו נהגית במח שלנו.
המח שלנו עובד גם באופן אוטומאטי מופלא שמאפשר לנו לחיות בתוך גופינו, אך הוא גם מוזן לפעולה ממקור נוסף. אילו המחשבות שלנו הפרטיות.
אם אנחנו צמאים, הגוף שלנו מייצר תנועה שמרווה את הצמא הזה בהליכה לקחת כוס במזיגתם לתוכה ושתייתם.
אם קראתם משהו לגבי מה קורה בדרך כלל לחברה כמו זו שהקמתם, תמצאו עצמכם מסתכלים בדיעבד ורואים שאכן אילו הצעדים אותם צעדתם וזה מה שקרה לחברה שלכם וכעת אתם מחזקים את הנתון הסטטיסטי הזה.
אם אתם יודעים שמישהו הוא מאחרן כרוני, הוא אכן יאחר.
כח יוצר קיים במחשבה שלנו והמחשבה שלנו נהגית במח שלנו
Photo by Milad Fakurian on Unsplash
כל הללו ודוגמאות רבות נוספות
מייצרות לנו קרקע בטוחה מאחר והלא נודע נוטה לאיים עליינו. ואז כאשר מה שחשבנו אכן קורה- אנחנו טופחים לעצמנו על השכם ואומרים ‘ידעתי!’ כך אנחנו מאשררים את יכולותיה האדירות של המחשבה שלנו שכמו צופה את העתיד.
איזה אבסורד ואיזו הונאה עצמית.
מהי לקיחת אחריות אישית אם לא לקיחת אחריות אישית על מחשבותינו?
הן יכולות לייצר את המצבים העתידיים הידועים לנו מראש כי כך חשבנו עליהם, או שהן יכולות לייצר דברים חדשים.
מי שחשב על רעיון לסטארט אפ מתחיל לפעול למימושו,
כך היה גם זה שהכין את השולחן הראשון.
מופעלים עלינו כוחות אדירים ביותר כדי לנתב את מחשבותינו לכיוונים שאינם נוחים לנו, במקרה הטוב, ושהם ממש גרועים עבורנו, במקרה הרע.
זה נראה שרוצים בטובתינו. זה קורה גם כשמכוונים את מחשבותינו לעשייה שאינה לרוחנו ומתרצים אותה כדבר הנכון או הבריא שרצוי לנו ואם יש צורך יגישו לנו שכנוע ללא עוררין. זו צורת תכנות של תאי המח שלנו כנגד תחושותינו הפנימיות. וזה נעשה בקלות כי כך חונכו דורות על דורות ויש לכך מורשת ארוכה שראוי יהיה לנו לכבדה.
איזו הפחדה קיימת בכך בשם ההישארות במקום, שהיא תמיד צעידה אחורה ובשם השליטה בהמונים. אילו יכולות להיות הדמויות הקרובות והיקרות לליבנו שעושות זאת כהורינו, במעגלים מתרחבים יהיו אילו חברינו, הישוב בו אנחנו גרים ועד ממשלותינו.
חשיבה עצמאית מאפשרת יישום של בחירה מתוך אפשרויות.
מי השולט במחשבותיי?
זה יכול להיות כח יוצר אדיר ופתייני שביכולתו למשוך אותנו אל דרכים סלולות זה מכבר, שיוכיחו בעתיד שאכן הן נכונות בכח המחשבה שלנו.
או שזה יכול לעבור שינוי תודעתי מכח דורסני ואוטומטי אל עבר שימוש בעוצמה בוראת של יכולות עמוקות שנמצאות בכולנו.
כי אם מחשבה יוצרת מציאות, מכבד יותר לעצמנו הוא להתייחס לעוצמת הבריאה של החדש והנקי כדבר הראוי לבן אנוש חופשי בבחירותיו.
מצרפת קישור לסרטון של דר’ ג’ו דיספנזה. דיספנזה הוא רופא, חוקר, ומדען, העוסק בתגליות בתחום המדע הקוונטי וחוקר ללא הפסקה את המוח ואת התודעה האנושית.
ולקבל ישירות למייל תכנים חדשים להתפתחות הרוחנית והאישית שלכם