ערבוב חושים
- ענת בקר
- מרץ 31, 2022
האם לצבע יכול להיות טעם? מה האופן שבו אנחנו חשים ותופשים את העולם
יכול ללמד אותנו על התפתחות אישית ואבולוציונית?
יכול ללמד אותנו על התפתחות אישית ואבולוציונית?
להאזנה לכתבה
יש מי שהצבעים שהוא רואה יש להם טעם לאחרים הם משמיעים צליל.
ערבוב חושי הוא תופעה הקרויה סינסתאזיה Synesthesia
מדענים טוענים שמדובר בסוגים של חוסר מסוגלות. או שזו ‘דליפת’ מידע מאזור במח ששייך לחוש מסוים אל אזור של חוש אחר ואוי לו ל’פולש’ שהוא בעליו של מידע עודף, או שזהו כשל במערך השתקתו של מידע עודף.
כך או כך המדע גורס שיש כאן משהו שהוא בעודף, שהוא סוג של ‘יותר מידי’. ההתיחסות למצב הסיסתאזיה היא של דבר מה לא תקין, כזה שיצא מאיזון או מסדר שלכאורה היה ידוע עליו והופר.
המח שלנו גדול ורחב יותר ממה שאנחנו מסוגלים לקלוט ולתפוש.
האבולוציה היקומית וזו האנושית
היתכן שדווקא ‘פולש’ מסוג כזה יכול להשביח את הזן ‘שנזרע’ בחלקות אחרות ולא רק להפר את יכולת הזן המקורי להיות משובח בשל היותו טהור?
האבולוציה היקומית וזו האנושית שבתוכו, אינה פרושה לפנינו כנתיב סדור וידוע. וטוב שכך. זה משאיר עבורנו פתח להתנסויות חדשות שלהן פוטנציאל צמיחה אדיר.
כבעלת ערבוב חושי אני יודעת לומר, שיש בערבוב את הרחבת המידע שאני מקבלת וחווה. הוא מעניק לי יכולת להעתיק זאת למחוזות נוספים וכך לראות דברים באופן שונה, הוא מאפשר לי לקצר זמנים בקבלת החלטות ומרעיף עלי עינוגים מגוונים יותר ממה שכתוב בפלטפורמות שונות.
ההיצמדות למוכר ולידוע, במסגרת מחשבה יוצרת מציאות, גורמת לנו להגביל את עצמנו. או שמא יש ענין בלהניח לנו לחשוב שאנחנו מוגבלים עבור סדר מסוים שנראה שהוא נכון יותר מאשר היפתחות לצבעוניות ומגוון אפשרויות.
המח שלנו גדול ורחב יותר ממה שאנחנו מסוגלים לקלוט ולתפוש.
יש כאן פתח לחדשנות בחשיבה ומכאן ביצירה.
משמח להיות בעלת ערבוב שכזה.
