ניוון

על ניוון ניתן להרחיב ולומר רבות.
ניוון מזכיר לי מערות נטיפים ואת הזקיפים והנטיפים שמתגוררים בהן.
נטיפים וזקיפים גדלים ב-0.2 מ”מ בממוצע לשנה. תהליך איטי וארוך שקשה לראותו בעין בטווח זמנים קצר.
זו הנקודה שמשיקה לניוון. תהליך איטי וארוך שקשה לזהותו בטווחי זמן קצרים.
מוסיפה שאיני מתייחסת כאן לניוון מהיר כמו זה שיכול להתרחש במחלות שבגוף, אלא למהות המושג בכללותו.
ניוון בטבע משמש כחלק מאבולוציה. משהו מפסיק פעולתו, או מפנה מקום למשהו אחר להיווצר ממנו או שיוצר דבר חדש לגמרי.
ניוון מוגדר כאובדן פעילות, כהיעלמות של פעילות, וגם כאיזון שאינו מאפשר שינוי של אחד ממשתני מערכת. כדי להבחין בניוון בהתרחשותו, יש צורך בתשומת לב דקדקנית.

מעלה שאלה- מה בין ניוון להרגל?

הרי חוויה של שינוי כלשהו במאזן של מערכת ו’שבירת שגרה’ הם דבר מבורך, כל זה כדי למקד את תשומת ליבנו לשם צמיחה ושינוי.
הרגלים מעלימים מאתנו פרטים ואפילו משכיחים אותם. דוגמא פשוטה לכך היא אילו שחוזרים ובודקים האם נעלו את הבית או האם הכניסו את כרטיס האשראי שלהם למקומו לאחר השימוש בו.

זוטות? דברים פעוטים? לוא דווקא. הרגלים יכולים לסמן לנו היכן מתחיל ניוון.

ניוון לכשעצמו נתפש כמושג שלילי. אבל, אם שמים אליו לב, הוא מביא איתו שחרור מקבעונות והיפתחות לאפשרויות חדשות. נכון, חלקן תדרושנה הסתגלות, שאותה אנחנו יכולים לבחור לבצע…או שלא.
מערכות רבות בחיינו הגיעו לכלל ניוון.
ברמה הגלובלית…
ברמת המדינה…
ברמה האישית…

זו הזמנה להסב אליהן מבט ולהביא לשינוי.