חיפוש
  • Anat Becker

המזכירים

עודכן ב: 15 פבר 2019

לא לוותר.

לא לי ולא עלי.

ככה אני אוהבת את זה.

נחישות רכה, רכות נחושה.

ויש יותר ויותר אנשים מסביבי שמאפשרים לי להרגיש את הדבר הזה.

לא לותר לי ולא לותר עלי, משננת כל הזמן לעצמי.

תקופה של שינויים עמוקים ורבי משמעות יש לי/לנו כאן עכשיו בפיסת הזמן שלנו.

התרגשות של אושר מהולה בעצב, כאב מועשר בריפוי. מכירים כאלה רגשות? מעורבבים בשייקר החיים ומפעמים בתדירות הולכת וגוברת כרגע.

ניגודי ניגודים ובעצם בכולם כולם – התמיכה האינסופית שמציע לי/לנו היקום, על כל דרכיו ואפשרויותיו הגלויות והמתגלות בפני/בפנינו.

אני מתאהבת בכל פעם מחדש בחיים ובמה שאני עושה כשאני חווה עוד משהו שמרגיש חדש.

והכל כדי לגלות שהחדש הוא הישן,

רק שהונח בתוך מילים אחרות ומשפיע מטובו עלי.

בסך הכל הזכירו לי.

תודה למזכירים האניגמטיים והעוצמתיים שבחיי.

לא מוותרת לי ולא מוותרת עלי.

והאבסורד לכאורה הוא, שכדי להיות שם אני תמיד בעצם... מוותרת.

ואז זה קורה.

מעשה ניסים.




6 צפיות