חוש מישוש

קיימת עבודת צוות גלויה ונהדרת של חוש המישוש אצל תינוקות. ידיים ופה ממששים את העולם.

מדובר בשיתוף פעולה שלכאורה מערבב איברי חישה, אך בעצם מייצר מאגר מידע רחב יותר עבור תינוק צעיר שמגלה את העולם ואת מקומו בו.

חוש מישוש פיזי נועד להרחבת הכרות עם מה שנמצא במרחב שבקרבת מקום. הוא משמש למנעד רחב של קיום החל מהישרדות וכך למשל- מה שרותח לא ניגע בו. וכלה בעונג שבו- מה שמלטף אותנו, ואנחנו מאלו שאוהבים ליטופים, יענג אותנו.

הוא לוקח אותנו לחקירת העולם דרך סקלת ‘נעים’ עד ‘דוחה’ וכל מה שביניהם, ועורך אבחנה מבדלת כמו אוטומטיות עבורנו. זה מרגיש כמו דבר שקורה מעצמו בשבילנו, וכך אנחנו מזהים מיד אם נעים לנו מגעו של בד מסויים או לא. למידה של מה לצרוך בכמות מוגברת ומה למעט לצרוך, או שלא לצרוך כלל.

עבודת צוות נוספת שחוש מישוש מאפשר לנו היא חיבורו כמשלים לחוש הראייה. השילוב בין השניים מייצר את ההתמצאות וההתנהלות שלנו במרחב בצורה המדוייקת והמייטבית ביותר עבורנו. הצוות הזה עומל עבורנו שלא רק לשם קיומנו אלא גם לשם רווחתנו.

חוש מישוש עושה שימוש באיבר פיזי נוסף. הלב.

לב הוא איבר לו יכולת ‘למשש’ עבורנו דבר שאינו פיזי. דבר שכולו אנרגטי- רגשות. בחווית החיים לא יכול להתקיים דבר שלא קושר אליו רגשות, מאחר ואנחנו חיים דרך מצבים, מחשבות ומעשים ואיתם מה שאנחנו מרגישים בקשר אליהם.

כשמישהו שמח מאד נוהגים לומר ש’ליבו מתפוצץ משמחה’ או ‘ליבו מוצף באושר’.